|
|
ילדים ? מה אוכלים לארוחת ערב ?
מאת: גלי לופו אלטרץ - סדנאות בבישול בריא 26.06.2011
כלים פרקטיים ויישומיים להורה לעבור את ארוחת הערב בהרגשה שלמה יותר עם ילדו ובעיקר עם עצמו.
כל יום מגיעה השעה הזו, בה צריך להתחיל לאזור כוחות, יכולות המצאה, שיווק ומשא ומתן.
מבחינת הילדים נדמה שככל שהיצע המאכלים המוצע להם קטן יותר- כך יהיו פחות וויכוחים. רוב הילדים מעדיפים לאכול מזון מוכר, ידוע ואהוב, ובמיוחד אם מדובר במשהו מטוגן, עם מרקם לעיס ומוטבע בקטשופ.
האם ידעתם שרוב הילדים סובלים מניאופוביה (פחד מדברים חדשים) בכל הנוגע למזון? מחקר מסוים הגיעה למסקנה שיש להציג לילדים מזון חדש בין 15- 20 פעמים בטרם יסכימו לטעום אותו.
ובכן, מי מאיתנו ההורים צדיק עד כדי כך שיבשל, יערוך, יחתוך ויזיע מעל המחבתות והסירים, יגיש ויסורב על ידי הדרדק, ויחזור על כך 20 פעמים?
אז מה שקורה הוא שההיצע הולך ומצטמצם, הילד פוסל כל מיני ירקות ורכיבים בסיסיים, בגלל שהאפונה יותר מדי עגולה, האבוקדו יותר מדי ירוק, אני לא אוהבת אוכל לבן, הקציצה לא טעימה לי ולא חסרות עוד דוגמאות, אם אתם קוראים אותי עכשיו אני בטוחה שיש לכם דוגמאות "שלכם מהבית" מלוא החופן.
אז מה עושים?
לא נכנעים, תפקיד ההורים בכל הקשור לחינוך תזונתי וקולינרי הוא להציע במועדים קבועים את מה שההורים בחרו להציע, תוך מתן בחירה הוגנת. בחירה הוגנת מתחשבת בטעמו וברצונותיו של הילד. זה לא יהיה הוגן לערוך ארוחה בה כל הרכיבים הלא אהובים ולצפות שהילד יאכל כי "זה מה שיש, ואתה תעשה מה שאני אומר לך...", ואין הכוונה מצד שני להעניק לילדים את ארוחת חלומותיהם המורכבת מחלת שבת עם ממרח שוקולד, נקניקיות ומרשמלו לקינוח.
ההורים אחראים לשעות, מקום וזמן הצגת המזון כמו כן לגיוונו ואילו הילדים אחראים מה וכמה הם אוכלים מתוך מה שהוצע להם.
כן, כן, אם הילד לא רוצה לאכול עגבנייה- לא מכריחים. ירקות זה חשוב, אז במקום שהילד יוותר על אכילת ירק באותה ארוחה ההורה יערוך על השולחן ירק נוסף- נניח מלפפון.
לדעתי אין חובה להתעקש על מצרכים "חומים", קמח מלא- אורז מלא וכד'. אם הילדים אוכלים מספיק ירקות ופירות ואינם נחשפים יום יומית לחטיפים וממתקים, זה לא אסון אם אוכלים אורז לבן במקום אורז מלא. סמנו לעצמכם איפה הקווים האדומים עוברים ועליהם תתעקשו- אצלי זה שלא אוכלים ממתק במקום אוכל.
יש מקום חשוב להקשבה לילדים בנושא העדפותיהם, ככה הילדים מפתחים את אישיותם הקולינרית, בין השאר על ידי דיון ומשא ומתן עם ההורים.
אני גיליתי ששיוך מזון לילד הוא צעד מכונן, "חמודי, קניתי לך את עגבניות השרי שאתה אוהב", "הכנתי לך שעועית ירוקה כמו שאת אוהבת", "הכנתי את הכרוב ברוטב עגבניות שאת אוהבת", ואני מצטטת דברי אמת כשהילדים שלי עונים לי "יאמי! כרוב!".
השיוך לא יכול להתבצע ללא התבוננות- אז הביטו על הילדים, אתרו את החלקים החביבים עליהם- אם הם לא אוהבים סלט, הציעו ירקות חתוכים, אם הם אוהבים טעמים חמוצים הניחו להם פלחי לימון בצלחת- הידעתם שכאשר מזליפים מיץ לימון טרי על קציצת בשר, הברזל שבבשר נספג ביתר יעילות בזכות ויטמין סי שבלימון?
אפשר לערוך בצלחת את הירקות בצורה משעשעת, לעשות פרצופים בצלחת ממרכיבי הארוחה, והעיקר לחזור ולהציע. ניתן לערוך ירקות ופירות יחדיו בארוחה, אני נוהגת להקפיד ולהציע מנה חלבונית (בשר, עוף, דג, ביצה, קטניות ומוצרי חלב), מנת פחמימה (לחם, פסטה, אורז תפוחי אדמה, בטטות או תירס) ומבחר ירקות בכל ארוחה.
בני סרב לאכול חביתה וביצים בכלל, שמתי לב לאחר התבוננות ארוכה שהוא אוהב מאוד שקשוקה, ובמיוחד כזו שהביצה בה עוד לא מבושלת עד צמיגות. אז הצעתי לו לנסות ביצה רכה (אין סכנת סלמונלה- קונים ביצים מפוקחות וחתומות ומדובר בילד בריא בן 7), כזו ששמים בגביע מיוחד, קוטמים את ראשה באבחת סכין חדה ואפילו ממליחים לבד את הביצה ואוכלים עם כפית. וראו זה הפלא! כבר כמה חודשים הילד אוכל כל יום ביצה רכה, לא מוכן לוותר.
הטקסיות, הכלים המיוחדים, המרקם הרך, טעמה העשיר של הביצה הרכה והאפשרות לשלוט על מידת ההמלחה (למרות שזה הפך כבר זירת התגוששות נפרדת- עודף המלחה מאוד לא בריא לילדים) הפכו את הביצה לכיף טעים.
החשוב ביותר הוא, איך לא, דוגמא אישית. אם אתם אוכלים בריא, מודעים לנזקים של מזון מתועש ומעובד ושואפים לקיים מטבח בריא זה יחלחל לצלחתם והווייתם של הילדים בכל מקרה.
בתיאבון!
מתכונים לילדים - הצעות לארוחות בוקר וערב
 |
דוגמאות נוספות בקטגוריית תזונת ילדים ונוער |
 |
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
____________________________________________________________
|